רקם I

רְקָםI (or רֶקֶם) pr. n. pl. Rḳam (or Reḳem); 1) also ר׳ דחגרא Sela (Petra) in Edom (v. Hildesh. Beitr. p. 52sq.) Targ. Gen. 14:7 (Y. ed. Vien. רֵיקָם; h. text קדש). Ib. 20:1; a. e.Gitt. I, 1 המביא מן הר׳ ומן החגר if a messenger brings a letter of divorce from the district of R. or of Ḥagar. Nidd.VIII, 3; a. e.Sifré Deut. 51 ר׳ תחגרא (read: דחגרא); Yalk. ib. 874 רגם דח׳; Tosef.Shebi.IV, 11 ed. Zuck. (Var. ורכה דדוגרא, corr. acc.). 2) רְקַם גֵּיאָה Rḳam Geah = Kadesh Barnea. Targ. Num. 34:4. Targ. Josh. 15:3; a. e.Sifré l. c.; Yalk. l. c. (not גאוה); Tosef. l. c. (Var. נאה, corr. acc.); Y.Shebi.V, 36c ר׳ דגיעה.